סרט על זמני. נכון לכל סכסוך. בין אם על רקע דתי, עדתי או פוליטי. בין אם שפת אמך היא אנגלית, עברית, ערבית או אחרת. בין אם הינך ילד, רווק או בעל משפחה. לעולם תמצא את עצמך לפני בחירה בהתמודדות שקטה או בהתערבות אלימה, בהגנה על פרטי או על ציבורי, בהתמקדות בצדק או בחוכמה, בעבר או בעתיד. לעולם תתלבט מהו הרגע שבו אתה כבר לא יכול להתעלם מכך שהקו האדום נחצה. ולבחירה של הבמאי בצבעי הסרט, גם לה יש כל כך הרבה משמעות. כל אלה הופכים את הסרט ליצירה מיוחדת במינה בעיני. לי אישית היו בו כמה סצינות שהיו מוכרות עד כאב. הבימוי, המשחק, הצילום, הכימיה המשכרת בין השחקנים. הומור המשולב בצביטה בלב. והשוט האחרון של ג'ודי דנץ' המדהימה... אז כבר הדמעות זלגו מעצמן.
מתוך seret.co.il:
סיפור התבגרותו של הבמאי קנת בראנה. נער צעיר ומשפחתו ממעמד הפועלים חווים את סוף שנות השישים הסוערות באירלנד מוכת הסכסוך בין הקתולים לפרוטסטנטים
ממליצה לקרוא גם את הכתבה הבאה לרקע:
*מיועד לצפייה עם בני 15 שנים ומעלה. לשים לב לסצנות אלימות של ההפגנות (יריות ופיצוצים ללא נפגעים)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה