וואו! לגמרי "אחד" הסרטים. יתרה מכך, "אחד" הסיפורים, כי הרי ביסוד ספר אוטוביוגרפי של לארס קראומה, התלמיד הראשון שעבר למערב גרמניה. כל כך הרבה מחשבות בעקבות הסרט. והחזקה ביותר.. היש קו אדום למה שאדם יכול להחליט בשעת מצוקה נפשית או קיומית? וכמובן.. הקלילות שבה חיינו יכולים להסתבך מהחלטות תמימות של רגע.. ממליצה בחום רב.. וגם למען השיחות שיתעוררו בעקבות הצפייה בסרט..
שנת 1956. במהלך התגנבות לקולנוע במערב ברלין, נחשפים תיאו וקורט לתמונות מהמרד ההונגרי בבודפשט. עם שובם למזרח ברלין, הם מצליחים לשכנע את חבריהם לתיכון לקיים דקת דומייה ספונטנית, לאות סולידריות עם קורבנות ההתקוממות. מחווה זו מכה גלים הרבה יותר מכפי שציפו והתלמידים הופכים לכלי משחק פוליטי בגרמניה המזרחית הפאשיסטית. בעוד מנהל התיכון מנסה לתרץ את המעשה כאקט של שובבות נעורים, שר החינוך מתערב ומכריז על הפעולה כאקט של מרי. הוא דורש לקבל לידיו את שמו של ראש המרד, אך התלמידים מחליטים לדבוק יחד, בהחלטה שתשנה את חייהם לנצח.
*מיועד לצפייה עם בני 15 שנים ומעלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה