סרט נפלא לא רק לחובבי שחמט. סיפור אמיתי המבוסס על ספר באותו השם שפרסם אביו של ג'וש ולא סוטה בהרבה ממנו. עד כמה דק עובר הגבול בין רצון ההורה להעצים את הכישורים המיוחדים של ילדו בתחום כלשהו לבין הרצון האנוכי של אותו ההורה לנצל כישורים אלה לקדם את רצונותיו שלו?
האם שחמט זה ספורט... או אומנות? איך מתגשמת האהבה שלנו לתחום מסוים? מה חשוב יותר.. הנצחון או השחק שמשחק מולך?
כמה עובדות מעניינות על הסרט. שני השחקנים הראשיים ששיחקו את ג'וש ואת יריבו לתחרות אינם שחקנים, אלא ילדים ששיחקו שחמט ברמה גבוהה בליגת בתי ספר ציבוריים בניו יורק. עבור צילומי הסרט פותחו 200 משחקי שחמט ששולבו ב50 סצנות. משחקים אלה היו חייבים לקחת בחשבון "טעויות" שיעשה ילד גאון, וגם להיות מספיק "מעניינים" עבור השחקנים ששיחקו בהם. לעומת זאת, שחקנים מקצועיים היו חייבים להשתדל באמת כדי ללמוד לא רק את המהלכים של המשחקים, אלא לשלוף אותם מהר, תוך כדי ניהול שיחות לא פחות מהירות במקביל לעיתים. בתפקידי שחקני שחמט בוגרים בסרט מופיעים כמה מהשמות המפורסמים בעולם השחמט. וג'וש עצמו שהיה נער במהלך צילומים הסרט שימשעל הסט כיועץ מקצועי לענייני שחמט. אגב, היום הוא משחק שחמט אך ורק להנאתו.
עוד על הסיפור שמאחורי הסרט אפשר לקרוא כאן:
https://www.nytimes.com/1992/10/05/movies/real-life-intrudes-on-a-film-on-chess.html
מתוך sratim.co.il:
במרכז הסרט "מהלכים תמימים" עומד ג'וש בן ה-7 (מקס פומרנץ) אשר לאחר צפייה במשחק בליץ של שחמט בפארק וושינגטון, הוא מתמכר. אביו של ג'וש (ג'ו מונטנה) מגלה שלבנו כישרון מדהים במשחק, ולכן הוא מחליט לשכור רב-אמן (בן קינגסלי) כדי לטפח את המתנה. כאשר ג'וש נכנס לעולם המתוח של התחרויות, אביו של ג'וש בוחן מחדש את נכונות החלטתו.
https://www.sratim.co.il/tt165095/
*מיועד לצפיה עם ילדים בני 10 שנים ומעלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה