“אני לא מבין למה מבוגרים לא מאמינים למה שהאמינו בילדותם. כלומר, הם לא אמורים להיות יותר חכמים?”
כמה מבריק ציטוט זה!
הייתי ממליצה על הסרט גם בשל ההסתכלות על הקסם ככזה שמתגלה רק למי שמספיק קשוב להבחין בו.
אך הסיבה העיקרית להמלצתי על הסרט היא דווקא הדרך העדינה בה הוא מטפל בנושא כה רגיש כמו מוות. בלי הצהרות ודרמות מוקצנות, אלא כמעט באופן לא מורגש, בין השורות. ועדיין, ואולי דווקא בזכות התייחסות אלגנטית זו, הרושם הוא כה חזק. עצם השמת הדגש על כך שאדם עצמו הוא זה שמחליט מתי הגיעה העת שלו להפרד ממימד זה, חשובה. אך גם ההסתכלות על החיים כסיפור, שמתישהו מגיע לקיצו, בעיני, היא חשובה לא פחות. ובמילים של מר מאגוריומס הנפרד ממולי:
“ואני לא מבקש ממך להיות שמחה מכורח עזיבתי. אני רק מבקש ממך שתעבירי דף. תמשיכי לקרוא. והניחי לסיפור הבא להתחיל. ואם מישהו ישאל מה עלה בגורלי, תספרי את סיפור חיי... על כל הקסם שהיה בהם, ושהם הסתיימו ב“הוא מת” הצנוע והפשוט”.
מתוך sratim.co.il:
כשפסנתרנית צעירה בשם מולי מהוני (נטלי פורטמן) יורשת חנות צעצועים קסומה מהבוס האקסצנטרי בן ה-243 שלה, מר מגוריום (דסטין הופמן), היא נאבקת בספקות עצמיות.
אבל דרך חברות עם ילד קטן וכריזמטי ורואה-חשבון מכופתר (ג'ייסון בייטמן), היא לומדת להאמין בעצמה ומגלה שהיא מחזיקה במספיק קסם בכדי לנהל את החנות של מר מגוריום במציאת עצמה במקומות שהיא מעולם לא תיארה לעצמה.
https://www.sratim.co.il/
אנחנו צפינו בלינק הבא:
http://vidto.me/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה